רש"ש על ראש השנה כ״ו

1 גמרא מאי שור פר משופר. דרי"ש מצאנוהו הרבה שבא שלא לצורך כמו שרביט תחת שבט. שרעפי ת' שעיפי. דרמשק ת' דמשק. ובערוך ערך בדד הביא תרגום מערוגות מטעה אוגיות. גומד תרגומו גרמידא וכן הביא רש"י בפ' תצוה כח כב בשם בן סרוק דהרי"ש דשרשרות יתירה :

2 גמ' שם כשהלכתי לערביא היו קורין לדכרא יובלא. הרע"ב העתיק גם בכאן גליא:

3 שם ולתרנגול שכוי אר"י א"ר ואב"א ריב"ל וכו'. נראה דצ"ל ואיתימא ריב"ל:

4 גמ' שם לוי איקלע לההוא אתרא כו' קבען כו' לא הוה ידע כו' דכתיב היקבע כו'. לכאורה תימה על לוי שלא ידע המקרא. ונ"ל שזה המעשה היה באותו מקום ובאותו זמן עצמו ששאלו ממנו ג' שאלות אשר לא ידע להשיבם עלייהו עד דאתי שאיל בי מדרשא כהכא. המובא ביבמות קה וכה"ג כתב התוס' בע"ז סג ב בד"ה ויתיב וכזה כתב גם הרשב"ם בע"פ קי"ח ב' ד"ה כשחלה ובבכורות לד ב ד"ה בעא. וכן כתבתי בקדושין כ בד"ה אמר אביי ובירושלמי שם וכן בב"ר פ' פ"א איתא דאח"כ שאלו רבי והשיב מעצמו תשובת הג' שאלות כהוגן. ואמר מה שלא השיב להם אז הוא מחמת שעשאו לו כבוד גדול וגבה רוחו עליו על כן נעלמו ממנו :

5 רש"י ד"ה טוחות. חלקות. כצ"ל וכ"ה ברש"י שבע"י:

6 תד"ה אקרו. דאדרבה מהאי קרא מוכח דשופר אקרי קרן כו'. ק"ל לפ"ז מאי מייתא לר' יוסי מותיטב כו' הא גם שם גופה כתיב מקרין: מה שהביא הגרי"פ מהרי"ף והרא"ש גי' כשמעכם את קול השופר במשנה כ"ה ג"כ גירסת המשנה שבירושלמי והתוי"ט הביאה:

7 תד"ה חוטא. עט"א שכתב ע"ד א"י למה דחקו בזה דהא מסיק כיון דלזכרון כו' וכפרש"י. ולנ"פ דכוונו לתרץ הא דמקשה שופר נמי מבחוץ הוא ומדוע לא הקשה ג"כ דמאי בל יתנאה איכא גביה וגם המתרץ לא הזכיר רק כיון כו' כבפנים דמי וגם על בל יתנאה לא שייך כ"כ תירוץ כיון דלזכרון הוא:

8 גמרא חלוגלוגות. עי' רש"י ותוס' שהביאו מגמרא דיומא. ולשון משנה היא ברפ"ט דשביעית והובאה ג"כ בגמרא דסוכה לט ב. ולשון רש"י במגילה שנוי בכ"מ במשנה וברייתא:

9 במשנה ופיו מצופה זהב. ופרש"י בשל מקדש. הן בגמרא לקמן כז לא מצינו זה אלא לענין חצוצרות ושופר. ואולי כאן ס"ל ז"ל מדקאמר הש"ס סתמא ר"פ ב"ש סבר למיעבד כמתני' ולא ציין בפרט על דינא דחצוצרות ושופר וגם רבא א"ל סתם לא אמרו כו' משמע ליה דקאי גם אזה וכ"מ דעת הפוסקים מדלא הזכירוהו. אך על הרמב"ם קשיא דלא הביאהו אף לענין מקדש. שוב מצאתי להלח"מ שעמד עליו בזה בריש הל' תענית והא דמייתי תנ"ה ושם ליתא אלא דינא דחצוצרות ושופר י"ל דהכי מייתי כיון דחזינן דבחד דינא דמתני' אף דקתני סתמא מ"מ איירי דוקא במקדש א"כ נוכל לומר דגם דין השני במקדש דוקא. והשתא דאתינא להכי י"ל דגם הא דנקט של יעל ופלוגתת ר"י ומימרא דר' לוי ג"כ במקדש איירי. וכ"מ לישנא דר"י בברייתא היו תוקעין. אבל בגבולין כל השופרות כשרין חוץ משל פרה כבמתני' דלעיל וא"ש מה שגמגמו התוס' בסתירת ב' משניות הללו:

10 משנה שם שוה היובל לר"ה לתקיעה. פי' הרמב"ם למנין התקיעות ותימה דמאי שייכא הכא ופרש"י נכון:

11 גמרא מ"ס בר"ה כמה דכייף אינש דעתיה טפי מעלי. מפרש"י ותוס' נראה דל"ג תיבת דעתיה שוב ראיתי שהתוי"ט הרגיש ג"כ בזה מפרש"י ויהיה מכאן סמך גדול להמתפללין בר"ה ויו"כ בכריעה והובאו ג"כ בתוס' ברכות יב ב. ל"א:

12 גמ' שם ובתעניות כמה דכייף כו' מעלי. עי' מהרש"א. ול"נ דזה צ"ל לעיל בטעמא דר"י דמשמע דלא פליג את"ק בתעניות דכפופין:

13 רש"י ד"ה שוה. דגמרי' לה לגזירה שוה כו'. והרע"ב סיים שיהיה כל תקיעות שבחדש השביעי שוות זו כזו. ולא דק בלישניה דזהו לישנא דהיקשא שבתחלת הברייתא בסוף מכילתין מבחדש השביעי ע"ש: